מדריכה רוחנית בשירות הבריאה ומרפאה הוליסטית מוסמכת
יעוץ והדרכה בהנחיית סדנאות נשים
מדיטציות וצלילים מרפאים ואמנית יוצרת כלים אנרגטיים אורגונייט – orgonit
בוגרת המכללה לרפואה משלימה מטפלת מוסמכת מעסה רפואית
רפלקסולוגיה שיאצו טווינה סודוק
רפואה סינית – דיקור וצמחי מרפא ורפואות אדמה
יעוץ וגישור המכללה לגישור גומא
תזונה אנושית – הפקולטה לחקלאות
קערות טיבטיות צלילים מרפאים
הדרוטרפיסתית מדריכת ווטסו
חז"ל אמרו: מקום שליבי אוהב, לשם מוליכות אותי רגלי… דרך ארוכה עברתי בחיי עד שהגעתי למקום בו אני נמצאת קיום בתהליך ההתפתחותי הרוחנית, מכאן והלאה ועדין כפי שנאמר ברבים הדרך היא אינסופית. כילדה הייתי אוהבת לצאת למרחבים שהיו באותה תקופה באזור מגורי להתבודד בטבע להקשיב לקולות הרוח והציפורים לגלי הים, היו דברים שהרגשתי ידעתי אך לא דברתי עליהם ממש כי לא היה מי שיקשיב לי, את המדיטציה הראשונה שלי עשיתי בגיל 12 גיל המצוות של ילדות מתבגרות, כול כך אהבתי להיות שם למדוט את המנטרה עולם מלא דימיון וקסם, זה המשיך כך עד גיל נעורים ושם החלטתי לעצור את הכול כי זה הרגיש להיום שונה מכול החברים לכיתה וכמעט בלי חברים, אז החלטתי להיות כמו כולם. ושם ( "התחלטי לשכוח מי אני" ) התגייסתי לצבא התחתנתי מיד, הקמתי משפחה גדלתי ילדים מקסימים זה לא שאני מצטערת על מה שהיה אך עבורי הייתה זו דרך רבת קשיים שנחלה בתוכה עליות וירידות רגעי עצב ושמחה, התנסויות וחוויות של שנים רבות במישור התעסוקתי והאישי שסופם הובילו לגירושים. רגשות רבים צפו ועלו כאבים בכי ותיסכולים, כיסופים למשהוא תודעתי גבוהה שלא ידעתי להגדיר וחלומות גדולים, המציאות סופו של דבר לימדה אותי את בית ספר החיים אתגרים רבים שתרמו רבות להתקדמותי ולרצון הנשמה, היתיי בחיפושים תמידים אל עצמי ואל עולמי הפנימי, שאלתי שאלות ורציתי לקבל תשובות, קראתי ספרים, התנסתי במגוון רחב של סדנאות רוחניות, למדתי והכשרתי את עצמי בתחום הטיפול ההוליסטי לרפא את עצמי לקדם את עצמי להתעצם ולהתחבר ברמה אנרגטית, הבנתי שלא ניתן להכנס לתוך גן עדן של חוסר אגו מתוך בלבול וחוסר אירגון נפשי אישי, שכן עד אז, לימים שלפני גירושי הדחקתי רגשות והייתי מודעת פחות לרצונות ומהווים המספקים חיים של אהבה ואמת לנשמתי.
הכמיהה הרוחנית העמוקה, האהבה לאלוהים לטבע ולאמא אדמה הניעה אותי למוסס חלקים באישיות שלי, כדי שאוכל לבנות ולברוא מחדש את אותה ישות אורית שבי יש מאין. רציתי להפטר מאותם צרכים אישיים שעיקבו אותי נפשית ובאישיותי אך לא תמיד צלחה הדרך כי לא הייתי בשלה לכך וכשהסתכלתי אל האמת מול המראה זה הכאיב מאוד, לאט לאט גילתי שעל מנת שאוכל לעבור את המיכשולים שאותם לא רציתי לראות, היה עלי קודם לסמוך על עצמי לבטוח בעצמי, להציב גבולות לעצמי ולאחר מכן לאחרים, שעלי להיות בחמלה ואהבה כלפי עצמי ולעניק לי את הזמן לו אני ראויה, היה עלי להסיר רגשות אשם ואשמה אל האחרים על פעולותיי והתנהלותי מול ילדי ומשפחתי להיות בסליחה לעצמי ולהם, על אשר לא קיבלו את הדרך הרוחנית אליה אני כמהה ואז יום אחד, בחרתי להיות!! התחלתי לאהוב ולהעריך את עצמי יותר ויותר הבנתי שאינני זקוקה שהסביבה החיצונית תאשר את אהבתם אלי כדי לקבל סיפוק על הדרך הרוחנית שאני הולכת בה מכך שאני אהובה, כי אם אדם אינו אוהב את עצמו אין זה משנה כמה יגידו לו כמה הוא אהוב היו אלה רגעי התרוממות רוח עמוקים בידיעה שבחרתי בעצמי בהכרה בהבנה ובתודעה. נושמת את המרחב הבטוח בה אני מתקיימת ומקיימת את עולמי הפנימי ונושמת את המרחב בהודיה על כול רגע כול יום, עם כול נשימה ונשימה, על טובו וחסדו של בורא עולם, על הזכות להיות עבור ולמען אנשים, להיות בהגשמה להגשים חלומות, לעשות טוב, לעזור ואם זאת לא לשכוח אותי לבחור בי באלוהים, לאהוב אותי ללא תנאי את האנשים הסובבים אותי, לממש את השליחות בתשוקה באהבה ובקדושה, להאיר כול פינה ביצירות אומנות האורגונייט הכלים המרפאים, בהדרכות וטיפולים לחיות את חיי בשמחה ובהודיה, לדעת לשאול את השאלות במקום להניח הנחות, זה לקח זמן של שנים לאזור אומץ לצאת מאזור הנוחת כדי להבין, להגיע לבהירות וללכת עם האמת הפנימית, לחזור לבית, להישאר נאמנה לעצמי, המקום שבחר לפעול יחד עם האנשים שהכרתי במסע חיי מבלי לצפות לגמול, אלה למען העשיה וההנאה שאני מפיקה מכך בשמחה עבורי ועבור הסובבים אותי ומתוך הכאב צמחתי לגמול גדול שהבריאה החזירה לי, להבין את המתנות שהגעתי איתם לעולם זה.
"כול אדם הוא עולם וכול העולם נברא למענך"
